לבנות תיק השקעות עצמאי: הקצאת נכסים, איזון מחדש וכמה פעולות זה יותר מדי

מי שפותח חשבון מסחר עצמאי מגלה מהר שהחלק הטכני קל. פותחים חשבון, מעבירים כסף, מקלידים סימול, קונים. הקושי אינו בביצוע אלא בשאלה שקודמת לו: מה בעצם צריך להיות בתיק, באילו יחסים, ומה עושים כשהיחסים משתנים מעצמם.

מחקרים על תיקים מוסדיים מצביעים שוב ושוב על אותו דבר: רוב השונות בתוצאה של תיק לאורך זמן מוסברת בהקצאת הנכסים, כלומר בחלוקה בין סוגי נכסים, ולא בבחירת הניירות הספציפיים ולא בתזמון. זו בשורה טובה למשקיע הפרטי, כי הקצאת נכסים היא ההחלטה היחידה בתהליך שדורשת חשיבה פעם אחת ואחר כך בעיקר משמעת.

שלוש שאלות שקודמות לכל קנייה

השאלה הראשונה היא מתי תזדקקו לכסף. כסף שמיועד לרכישת דירה בעוד שנתיים אינו שייך לשוק המניות, ולא משנה כמה התשואה ההיסטורית מפתה. כסף לגיל פרישה בעוד שלושים שנה סובל תנודתיות בלי בעיה, ומסלול סולידי מדי יעלה לו בתשואה שלא תחזור.

השנייה היא כמה ירידה אתם מסוגלים לספוג בלי למכור. ירידה של 35% בתיק מנייתי היא אירוע שקרה כמה פעמים בהיסטוריה ויקרה שוב. מי שמוכר בתחתית הופך הפסד זמני להפסד קבוע, ולכן תיק שמתאים לאופי שלכם עדיף על תיק "אופטימלי" שלא תצליחו להחזיק בו.

השלישית היא מה כבר יש לכם. קרן הפנסיה, קרן ההשתלמות וקופות הגמל הן חלק מהתיק שלכם גם אם אתם לא מסתכלים עליהן ככה. אדם עם קרן השתלמות במסלול מנייתי כבר מחזיק מניות, וכשהוא מוסיף חשבון פרטי מנייתי במלואו הוא חשוף הרבה יותר ממה שהוא חושב.

הקצאת הנכסים: המספר היחיד שבאמת חשוב

הקצאת נכסים היא בפשטות היחס בין החלק התנודתי לחלק היציב. החלק התנודתי הוא בעיקר מניות, דרך קרנות מחקות מדד רחבות. החלק היציב הוא אגרות חוב ממשלתיות, קרנות כספיות או פיקדונות.

כלל אצבע ותיק גורס שאחוז המניות יכול להיות בערך מאה פחות הגיל, אך הוא גס מדי. נכון יותר לגזור את היחס מאופק הזמן ומהצורך: כסף שאין לו יעד בעשור הקרוב יכול לשבת ברובו במניות, כסף שמיועד לשימוש בטווח של שלוש עד חמש שנים יושב ברובו באפיק היציב, וכסף לשנה הקרובה אינו שייך לתיק כלל אלא לקרן החירום.

בתוך החלק המנייתי, ההחלטה השנייה היא פיזור גיאוגרפי. מדד עולמי רחב מפזר על פני אלפי חברות בעשרות מדינות בפעולה אחת. הטיה גדולה לשוק המקומי מוסיפה סיכון ריכוזיות למי שגם ההכנסה שלו וגם הדירה שלו נמצאות באותה כלכלה.

סדר החשבונות: איפה יושב כל שקל

בישראל אותו מכשיר בדיוק ממוסה אחרת לפי המעטפת שבה הוא נמצא, ולכן סדר המילוי חשוב לא פחות מהתוכן. בראש הרשימה נמצאת קרן ההשתלמות, כי היא מקבלת כסף מהמעסיק ורווחיה פטורים ממס עד תקרה. אחריה קרן הפנסיה, שנהנית מהטבות מס בהפקדה ומהפרשות מעסיק. אחריהן קופת גמל להשקעה, שנזילה בכל עת ומאפשרת מעבר בין מסלולים בלי אירוע מס, אך אינה פטורה במשיכה הונית רגילה.

רק אחרי כל אלה מגיע החשבון הפרטי החייב במס, שבו כל מכירה ברווח היא אירוע מס בשיעור 25% על הרווח הריאלי.

ההשלכה המעשית: פעולות שמייצרות אירועי מס, ובראשן איזון מחדש, עדיף שיתרחשו בתוך המעטפות הפטורות או הדחויות. מעבר בין מסלולים בקרן השתלמות או בגמל להשקעה אינו אירוע מס. מכירת קרן מחקה בחשבון פרטי כדי לקנות אחרת כן.

איזון מחדש: הכלל שמחליף את שיקול הדעת

תיק שהוגדר כ-70% מניות לא נשאר כזה. אחרי שנה טובה בשוק הוא הופך ל-78% מניות, כלומר מסוכן יותר ממה שתכננתם, ואחרי שנה רעה ל-60%, כלומר שמרני מדי בדיוק כשהמחירים נמוכים. איזון מחדש הוא הפעולה שמחזירה את היחס למקום, והוא מכריח אתכם למכור את מה שעלה ולקנות את מה שירד. זה בדיוק מה שקשה לעשות בהתנדבות.

שתי שיטות מקובלות. הראשונה לפי לוח זמנים, למשל פעם בשנה בתאריך קבוע. השנייה לפי סטייה, למשל כשההקצאה בפועל חורגת ביותר מחמש נקודות אחוז מהיעד. שתיהן עדיפות על החלטה אד הוק, כי הן מנטרלות את הרגש מהפעולה.

הדרך הזולה ביותר לאזן אינה מכירה אלא הפניית כסף חדש. מי שמפקיד סכום חודשי יכול לכוון את ההפקדה לצד שנשחק, ובכך להחזיר את היחס בלי למכור דבר ובלי לשלם מס. רק כשהפער גדול מכדי להיסגר כך, נדרשת מכירה בפועל, ואז עדיף לבצע אותה במעטפת שאין בה אירוע מס.

קרן צוברת מול קרן מחלקת, ולמה זה משנה כאן

קרן מחלקת מעבירה לכם דיבידנד במזומן, וכל חלוקה כזו היא אירוע מס בחשבון חייב. קרן צוברת משקיעה את הדיבידנד בחזרה בתוך הקרן, והמס נדחה עד למכירה. למשקיע לטווח ארוך שאינו זקוק לתזרים, הקרן הצוברת חוסכת גם מס וגם עמלות קנייה חוזרות.

בקרנות זרות נוספת שכבת ניכוי מס במקור על דיבידנדים במדינת המקור, שאינה תמיד ניתנת להשבה מלאה. זה אחד השיקולים בבחירה בין קרן ישראלית שעוקבת אחרי מדד עולמי לבין קרן זרה שעוקבת אחרי אותו מדד, לצד עמלות המסחר ועלות המרת המט"ח.

חשיפה מטבעית: ההחלטה שנעשית בלי לשים לב

מי שקונה מדד עולמי קונה בפועל שתי חשיפות: לחברות שבמדד, ולמטבעות שבהן הן נסחרות. אם השקל מתחזק מול הדולר, הקרן עשויה להראות תשואה נמוכה יותר במונחים שקליים גם כשהמניות עלו, ואם השקל נחלש, קורה ההפך.

לחלק מהקרנות הישראליות יש גרסה מנוטרלת מט"ח, שמנסה לבטל את ההשפעה הזו. הנטרול אינו חינם: יש לו עלות מובנית שנגזרת מפערי הריבית בין המטבעות, והיא עשויה לנגוס בתשואה לאורך זמן.

הכלל המעשי הוא להתאים את ההחלטה לצורך. מי שיוציא את הכסף בישראל, בשקלים, בטווח קצר יחסית, נהנה מהוודאות שמעניק הנטרול. מי שחוסך לשלושים שנה נהנה בדרך כלל דווקא מהפיזור המטבעי, שמקטין תלות בכלכלה אחת. מה שכדאי להימנע ממנו הוא לעבור בין הגרסאות לפי מה שהמטבע עשה בשנה האחרונה.

כמה פעולות בשנה זה יותר מדי

התשובה הכנה היא שרוב התיקים דורשים בין אפס לשלוש פעולות בשנה: הפקדה שוטפת, איזון אם נדרש, ואולי מימוש הפסד לצורך קיזוז. כל מה שמעבר לזה הוא בדרך כלל תגובה לחדשות.

הנזק אינו רק בעמלות. כל מכירה ברווח בחשבון חייב מקדימה את תשלום המס, ומס ששולם היום אינו ממשיך לצבור תשואה. שני משקיעים עם אותה תשואה ברוטו, שאחד מהם מבצע עשר פעולות בשנה והשני אחת, מסיימים עשור עם פערים ניכרים בלי שאף אחד מהם ניחש טוב יותר.

מימוש הפסד הוא החריג הרצוי. הפסד שמומש ניתן לקיזוז מול רווחים באותה שנה, ובתנאים מסוימים גם מועבר קדימה. מי שמחזיק נייר בהפסד ובכל מקרה רוצה לשנות הרכב, יכול לתזמן את המכירה כך שתשמש גם לקיזוז.

שלוש טעויות שחוזרות

הראשונה היא לבחור מכשיר לפני שקובעים הקצאה. תיק שנבנה מאוסף קרנות שנראו מעניינות אינו תיק, הוא רשימה.

השנייה היא להתייחס לחשבון הפרטי בנפרד מהחיסכון הפנסיוני. אדם עם קרן פנסיה במסלול מנייתי, קרן השתלמות מנייתית ותיק פרטי מנייתי מחזיק תיק אחד חשוף לגמרי, גם אם על המסך הוא רואה שלושה חשבונות שמרניים למראה.

השלישית היא לשנות את ההקצאה אחרי ירידה. ההגדרה של הקצאה נכונה היא כזו שאפשר להחזיק בה גם בשנה גרועה. מי שמגלה בירידה שהוא לא מסוגל, יכול להוריד את רמת הסיכון, אבל עדיף לעשות את זה בהחלטה מסודרת ולא באמצע נפילה.

מה לעשות החודש

כתבו על דף אחד את כל הכסף המושקע שלכם, כולל פנסיה, השתלמות, גמל ותיק פרטי, ולצד כל שורה את שיעור המניות במסלול. חברו והסתכלו על התוצאה: זו ההקצאה האמיתית שלכם, וברוב המקרים היא שונה ממה שחשבתם. החליטו על יעד אחד לכל הכסף יחד, כתבו אותו, וקבעו כלל איזון מראש, לפי תאריך או לפי סטייה. אחרי זה, כוונו את ההפקדות החודשיות לצד שנשחק, והשאירו את שאר ההחלטות לשנה הבאה.

הכתוב הוא מידע כללי ואינו ייעוץ השקעות. אינו מתחשב בנתונים האישיים שלכם, ותשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתיד. שיעורי המס והתקרות מתעדכנים, ויש לאמת אותם מול רשות המסים ומול בעל רישיון לפני החלטה.