קרנות מחקות מדד: איך בוחרים, ומה ההבדל בין קרן סל לקרן נאמנות מחקה

מי שהחליט להשקיע במדד עשה את החלק הקשה. הוא ויתר על הניסיון לנחש מניות, קיבל שההשקעה היא לטווח ארוך, והבין שהעלות היא אחד הדברים הבודדים שהוא באמת שולט בהם. ואז הוא נכנס לאתר המסחר, מקליד את שם המדד, ומקבל רשימה של עשר קרנות שנראות זהות לחלוטין.

הן לא זהות. ההבדל ביניהן קטן בכל שנה בנפרד ומצטבר לסכום שלא נעים לגלות בדיעבד.

שלושה סוגים של מוצרי מדד בישראל

קרן סל היא קרן שנסחרת בבורסה כמו מניה. קונים ומוכרים אותה במהלך יום המסחר לפי מחיר שמשתנה בזמן אמת, ומשלמים על כל פעולה עמלת קנייה ומכירה לברוקר.

קרן נאמנות מחקה אינה נסחרת ברצף. מזמינים אותה ומקבלים את שער הסגירה של אותו יום. בדרך כלל אין עמלת קנייה ומכירה, ולכן היא נוחה למי שמפקיד סכום קבוע כל חודש.

קרן זרה, בעיקר אמריקאית או אירית, נסחרת בבורסות בחו"ל. היא בדרך כלל הזולה ביותר בדמי ניהול, אבל היא מגיעה עם שאלות של מטבע, של עמלות מסחר בחו"ל ושל מס עיזבון אמריקאי במקרים מסוימים, ולכן היא לא אוטומטית הבחירה הנכונה למשקיע ישראלי קטן.

דמי ניהול, ודמי הניהול השניים שלא רואים

לכל קרן ישראלית יש שני מספרים. דמי ניהול קבועים, שמפורסמים בגדול, ושיעור הוספה או דמי ניהול משתנים, שמפורסמים בקטן. השני מבטא עלויות נוספות שנגבות מהקרן, והוא יכול להיות משמעותי.

קרן שמכריזה על דמי ניהול של אפס אחוז אינה בהכרח חינם. יש קרנות שמציגות מספר נמוך מאוד ומשלימות הכנסות ממקורות אחרים, כמו השאלת ניירות ערך או פערי מס. הדרך הנכונה להשוות היא לא לפי הכותרת אלא לפי התשואה שהקרן השיגה בפועל לעומת המדד עצמו.

טעות עקיבה: המספר שבאמת חשוב

מדד עולה ב-10% בשנה. הקרן שעוקבת אחריו עלתה ב-9.6%. ההפרש הזה הוא טעות העקיבה, והוא מסכם בתוכו הכל: דמי ניהול, עלויות מסחר, מזומן שיושב בקרן, אופן הטיפול בדיבידנדים ומיסוי.

שתי קרנות על אותו מדד עם אותם דמי ניהול מוצהרים יכולות להראות טעות עקיבה שונה. לכן ההשוואה הנכונה היא בין תשואות היסטוריות של הקרנות לעומת המדד, על פני שלוש עד חמש שנים, ולא בין שורות דמי הניהול.

דיבידנדים: צוברת או מחלקת

קרן צוברת משקיעה מחדש את הדיבידנדים שהתקבלו מהמניות בתוך הקרן. קרן מחלקת מעבירה אותם אליכם במזומן, ואז הם חייבים במס באותו רגע.

למשקיע לטווח ארוך שלא צריך את התזרים, קרן צוברת בדרך כלל עדיפה: הכסף ממשיך לעבוד בלי שנגס בו מס ביניים. למי שחי מהתיק, קרן מחלקת נותנת תזרים בלי צורך למכור יחידות.

המדד עצמו, לא רק הקרן

לפני שמשווים עמלות שווה לוודא שהמדד מתאים. מדד ת"א 125 הוא חשיפה לכלכלה הישראלית בשקלים. מדד S&P 500 הוא חשיפה ל-500 החברות הגדולות בארה"ב, בדולרים. מדד עולמי רחב פורש את ההשקעה על עשרות שווקים.

שאלה שחוזרת היא האם לגדר את החשיפה למטבע. קרן מנוטרלת מטבע מנסה לבטל את השפעת שער הדולר, בעלות שנגבית בתוך הקרן. למשקיע ישראלי שיוציא את הכסף בשקלים בעוד עשור זו החלטה לגיטימית לשני הכיוונים, אבל היא צריכה להיות מודעת: קרן לא מגודרת מושפעת משער החליפין לא פחות מאשר מהמדד עצמו בטווחים קצרים.

איפה קונים

אותה קרן בדיוק עולה סכומים שונים לפי מי שמבצע עבורכם את הקנייה. עמלות המסחר בבנקים גבוהות משמעותית מאלה של בתי השקעות, ומצטרפת אליהן לעתים עמלת דמי משמרת שנתית שנגבית כאחוז מהתיק.

על תיק קטן ההפרש נראה שולי. על תיק של כמה מאות אלפי שקלים לאורך עשור, זה שוב אותו סיפור של אחוזים קטנים שמצטברים. שווה לבדוק את התעריפון, ולזכור שגם בבנק אפשר לבקש הנחה על עמלות ניירות ערך, וזה עובד לעתים קרובות יותר משנדמה.

המס: איפה זה נסגר, ואיפה זה נשאר פתוח

בקרן ישראלית שנרכשה בחשבון ישראלי, המס על הרווח מנוכה במקור בעת המכירה. מבחינת רוב המשקיעים זה סוגר את הנושא בלי דוח שנתי.

בקרן זרה שנרכשה דרך ברוקר בחו"ל אין ניכוי במקור ישראלי, והחובה לדווח ולשלם היא שלכם. בנוסף, על דיבידנד מחברות אמריקאיות מנוכה מס במדינת המקור, ואופן הקיזוז שלו מול המס בישראל תלוי בטופס שמילאתם אצל הברוקר ובאמנת המס.

יש עוד נקודה שנוגעת לקרנות זרות: החזקה ישירה בניירות אמריקאיים מעל סכום מסוים עלולה להיכנס לתחולת מס עיזבון אמריקאי ליורשים. זו אחת הסיבות שמשקיעים ישראלים רבים מעדיפים קרנות אירופיות שרשומות באירלנד על פני קרנות אמריקאיות. מי שמנהל תיק גדול בחו"ל צריך לברר את הנקודה הזו עם איש מקצוע ולא להסתמך על כלל אצבע.

מתי קונים: סכום חד פעמי או הפקדה קבועה

מי שיש לו סכום גדול לשים שואל אם להיכנס בבת אחת או לפרוס. מבחינה סטטיסטית, כניסה מיידית מנצחת בממוצע, פשוט כי השוק עולה ברוב השנים ואין טעם להשאיר כסף בצד. מבחינה התנהגותית, פריסה על פני כמה חודשים מקטינה את הסיכוי לחרטה מיידית וליציאה בהפסד.

להפקדה שוטפת מהמשכורת השאלה כלל לא קיימת: אתם ממילא קונים בכל חודש במחיר אחר, וזה בדיוק היתרון. הדבר היחיד שדורש שימת לב הוא עמלת המינימום לפעולה, כי הפקדה חודשית קטנה בחשבון עם מינימום גבוה שורפת אחוזים. במקרה כזה עדיף לצבור לרבעון או לעבור לקרן נאמנות מחקה בלי עמלת קנייה.

מה קוראים בדף המוצר של הקרן

לפני קנייה שווה לפתוח את דף הקרן ולבדוק חמישה דברים: מה המדד המדויק שאחריו היא עוקבת ובאיזו שיטה, מה דמי הניהול הקבועים ומה שיעור ההוספה, האם היא צוברת או מחלקת דיבידנד, מה גודל הקרן במיליוני שקלים, והאם היא מגודרת מטבע.

גודל הקרן חשוב יותר משנדמה. קרן קטנה מדי עלולה להיסגר או להתמזג, מה שיוצר אירוע מס לא מתוכנן למחזיקים, והמסחר בה דליל יותר ולכן הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה גדול יותר.

שלוש טעויות נפוצות

הראשונה היא לרדוף אחרי הקרן שהניבה הכי הרבה בשנה האחרונה. בין קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד, פער חד פעמי הוא בדרך כלל רעש, לא איכות.

השנייה היא לפצל את ההשקעה בין חמש קרנות שונות על מדדים חופפים. התוצאה היא לא פיזור אלא כפילות, עם יותר עמלות ופחות יכולת להבין מה מחזיקים.

השלישית היא להיכנס ולצאת לפי חדשות. מי שבחר במדד בחר במפורש לא לתזמן. שינוי המדיניות בכל פעם שהשוק יורד מבטל את היתרון המרכזי של השיטה.

סיכום פרקטי

בחרו מדד שמתאים לאופק ולמטבע שלכם, השוו בין שתיים או שלוש קרנות שעוקבות אחריו לפי תשואה מול המדד ולא לפי הכותרת, בדקו את מבנה העמלות אצל מי שמבצע את הקנייה, והחליטו מראש מה קצב ההפקדה. אחר כך תנו לזה לרוץ.

הכתוב הוא מידע כללי ואינו ייעוץ השקעות. אין באמור המלצה לרכישה או מכירה של נייר ערך כלשהו.