קרן השתלמות: המוצר הכי משתלם בישראל, וכמה טעויות שמבזבזות אותו

בישראל יש מוצר חיסכון אחד שקשה להתווכח איתו. הרווחים בו פטורים ממס רווחי הון עד תקרה שנתית, אפשר למשוך את הכסף במזומן אחרי שש שנים בלי לחכות לגיל פרישה, ואצל שכירים המעסיק מפקיד לתוכו סכום גדול פי שלושה ממה שהעובד מפקיד. קרן השתלמות היא כמעט הדבר היחיד בשוק החיסכון הישראלי שאין לו חיסרון מובנה, ובכל זאת חלק גדול מהחוסכים משתמשים בה גרוע.

איך היא בנויה

אצל שכיר ההפקדה מתחלקת בין שני צדדים. המעסיק מפקיד עד 7.5% מהשכר והעובד משלים 2.5%, כלומר על כל שקל שיוצא מהתלוש נכנסים שלושה שקלים מהמעסיק. יש תקרת שכר שממנה מחושבת ההפקדה המוטבת, ומעליה ההפקדה של המעסיק נחשבת הכנסה חייבת במס אצל העובד. התקרה מתעדכנת מדי פעם, ולכן שווה לוודא את המספר המדויק לשנה הנוכחית מול תלוש השכר או מול הנהלת החשבונות.

אצל עצמאי המנגנון אחר. ההפקדה מוכרת כהוצאה עד תקרה מסוימת מההכנסה החייבת, ובנוסף הרווחים על ההפקדה פטורים ממס רווחי הון עד תקרה נפרדת. התוצאה היא הטבה כפולה: הקטנת המס שמשולם השנה, ופטור על הרווח שייצבר בעתיד.

הכלל של שש השנים, והחריגים שלו

הכסף הופך נזיל אחרי שש שנים מההפקדה הראשונה. שלוש שנים מספיקות בשני מקרים: משיכה לצורך השתלמות מקצועית, ומשיכה בגיל פרישה. במקרה של פטירה הכסף עובר ליורשים ללא תלות בוותק.

מה שמפתיע רבים הוא שהוותק מתייחס לקרן, לא לכסף. אם יש לכם קרן ותיקה שכבר עברה שש שנים ולא משכתם אותה, כל הפקדה חדשה אליה נזילה כמעט מיידית. זו הסיבה המרכזית לא לפתוח קרן חדשה בכל מקום עבודה חדש אלא לבקש מהמעסיק להפקיד לקרן הקיימת. עובד שהחליף ארבעה מקומות עבודה וסחב איתו קרן אחת נמצא במצב טוב בהרבה מעובד שפתח ארבע קרנות, שכל אחת מהן מתחילה את ספירת השש שנים מחדש.

למה לא כדאי למשוך ברגע שאפשר

המשיכה בשנה השישית היא הטעות הנפוצה ביותר. הפטור ממס רווחי הון בקרן השתלמות אינו מוגבל בזמן, ולכן קרן שנשארת פתוחה ממשיכה לצבור רווחים פטורים לאורך עשרות שנים. בתיק השקעות רגיל, כל רווח חייב במס של 25% על הרווח הריאלי. ההפרש הזה גדל ככל שהזמן עובר, כי המס לא רק גוזר נתח מהרווח, הוא גם מונע מהנתח הזה להמשיך ולהניב.

יש כמובן מצבים שבהם משיכה היא ההחלטה הנכונה. סגירת חוב בריבית גבוהה, מינוף עצמי לרכישת דירה, תקופה בלי הכנסה. ההבדל הוא בין משיכה מתוכננת לבין משיכה כי הכסף פשוט נהיה זמין. אם אין לכם שימוש מוגדר לכסף, ההחלטה הטובה ביותר היא בדרך כלל לא לעשות כלום.

מסלולי ההשקעה, וכמה זה באמת חשוב

קרן השתלמות היא מעטפת, לא השקעה. בתוך המעטפת אתם בוחרים מסלול: כללי, מנייתי, אג"חי, מדדי, שקלי או מסלול לפי אמונה ואיסורים. הבחירה הזו משפיעה על התשואה הרבה יותר מכל דבר אחר שתעשו בקרן.

השאלה המרכזית היא אופק הזמן. כסף שמיועד למשיכה בעוד שנה לא אמור לשבת במסלול מנייתי, כי ירידה של 20% בשנה הלא נכונה תפגע בדיוק במה שתכננתם. כסף שאתם לא מתכוונים לגעת בו בעשור הקרוב סובל תנודתיות בלי בעיה, ומסלול סולידי מדי יעלה לכם בתשואה שלא תחזור.

מעבר בין מסלולים בתוך אותה קרן אינו אירוע מס ואינו מאפס את הוותק. גם מעבר בין גופים, מה שנקרא ניוד, שומר על הוותק. זו נקודה חשובה, כי הרבה אנשים נמנעים מלעבור לגוף עם דמי ניהול נמוכים יותר מתוך חשש לאבד את השש שנים. החשש הזה לא מבוסס.

דמי ניהול, גם כאן

התקרה החוקית לדמי ניהול בקרן השתלמות היא 2% בשנה מהצבירה. זה מספר גבוה מאוד ביחס לשירות שניתן, והשוק גובה הרבה פחות ממי שמבקש. חוסכים בקרנות דרך ועדי עובדים גדולים נהנים לעתים מהסדר קיבוצי עם דמי ניהול נמוכים במיוחד, ומי שאין לו ועד יכול להשיג הנחה משמעותית בשיחה אחת.

השילוב של פטור ממס ודמי ניהול גבוהים הוא אירוני במיוחד: המדינה ויתרה על 25% מהרווח שלכם, והגוף המנהל לוקח נתח מהמתנה הזו. שווה לבדוק את המספר פעם בשנה, כמו בפנסיה.

שלוש טעויות שחוזרות

הראשונה היא לא לפתוח קרן בכלל. עצמאים רבים דוחים את זה משנה לשנה, ומפסידים גם את הכרת ההוצאה במס וגם את הפטור על הרווח. אין סיבה אמיתית לדחות, וסכום ההפקדה גמיש.

השנייה היא לוותר על הקרן במשא ומתן על השכר. מעסיק שמציע תוספת של 500 שקל ברוטו במקום קרן השתלמות מציע עסקה גרועה: ההפרשה לקרן שווה 7.5% מהשכר, היא נכנסת לחיסכון פטור ממס, והתוספת לשכר תמוסה בשיעור המס השולי שלכם. על שכר של 20 אלף שקל מדובר בפער של אלפי שקלים בשנה לטובת הקרן.

השלישית היא לשכוח קרנות ישנות. אנשים שעברו מקומות עבודה מגלים לפעמים קרן משנת 2011 עם 40 אלף שקל שיושבים במסלול שקלי בדמי ניהול מקסימליים. דוח מהמסלקה הפנסיונית מגלה את כל הקרנות על שמכם, כולל אלה שלא זכרתם.

מה קורה כשעוזבים מקום עבודה

ביום שבו מסתיימת ההעסקה, ההפקדות לקרן נעצרות. הכסף שכבר נצבר נשאר שלכם, ממשיך להיות מושקע במסלול שבחרתם וממשיך לצבור ותק לצורך הנזילות. אין צורך למשוך אותו ואין צורך להעביר אותו לשום מקום.

מה שכן משתנה זה דמי הניהול. הרבה קרנות מנוהלות בהסדר מוזל שנקשר למעסיק, וכשההעסקה נגמרת ההנחה פוקעת והמחיר חוזר לתעריף מלא. זה קורה בשקט, בלי הודעה בולטת, ולפעמים שנים לפני שמישהו שם לב. שיחה אחת אחרי סיום עבודה, שבה מבקשים לשמר את התנאים או להתאים אותם להצעה מתחרה, שווה כאן כסף אמיתי.

במקום העבודה החדש בקשו במפורש להפקיד לקרן הקיימת. זו בקשה סטנדרטית, המעסיק אינו רשאי לחייב אתכם לפתוח קרן חדשה אצל הגוף שאיתו הוא עובד, וכל שנדרש הוא למסור את פרטי הקרן במחלקת השכר.

קרן השתלמות מול קופת גמל להשקעה

שני המוצרים נזילים ושניהם משמשים לחיסכון בינוני, ולכן מבלבלים ביניהם. ההבדל המרכזי הוא מי משלם ואיך ממוסים.

קרן השתלמות מקבלת כסף מהמעסיק, נהנית מפטור ממס רווחי הון עד תקרה, ודורשת ותק של שש שנים לנזילות מלאה. קופת גמל להשקעה מקבלת רק כסף פרטי שלכם, נזילה בכל רגע, ואינה פטורה ממס רווחי הון במשיכה רגילה. הפטור בה מותנה במשיכת הכסף כקצבה חודשית אחרי גיל מסוים.

המסקנה הפרקטית היא סדר: קודם ממצים את קרן ההשתלמות עד תקרת ההפקדה המוטבת, כי שם יש כסף של מעסיק ופטור ממס. רק אחר כך שוקלים קופת גמל להשקעה ככלי לחיסכון גמיש נוסף.

מה לעשות עכשיו

הוציאו דוח מסלקה וראו כמה קרנות יש לכם ומה הוותק של כל אחת. אם יש יותר מאחת, אחדו לקרן עם הוותק הגבוה ביותר. בדקו את דמי הניהול ובקשו הנחה מול הצעה מתחרה. ודאו שהמסלול תואם את מועד השימוש המתוכנן בכסף. ואם אתם עצמאים בלי קרן, הפקידו סכום כלשהו השנה כדי להתחיל את ספירת הוותק, גם אם הוא קטן. שעון שש השנים מתחיל לרוץ מההפקדה הראשונה, לא מהסכום.

הנתונים והתקרות בכתבה נכונים למועד הפרסום ומתעדכנים מעת לעת. אמתו את המספרים מול הדוח שלכם ומול אתר רשות שוק ההון לפני החלטה.