כמה עולה לגדל ילד בישראל: פירוק לפי גיל, ומה באמת מזיז את המספר
מעון וגן, חוגים, ביגוד ומזון, ובני נוער. איפה ההוצאה מתרכזת בכל שלב, אילו סבסודים קיימים, ולמה שני משקי בית דומים מגיעים למספרים רחוקים זה מזה.
המספרים שמסתובבים על עלות גידול ילד בישראל נעים בין סכומים שנשמעים סבירים לסכומים שנשמעים מפחידים, והשניים אינם סותרים. ההפרש נובע מכך שרוב העלות אינה קבועה: היא נגזרת מהחלטות, מאזור מגורים, ומגיל הילד.
מה שכן קבוע הוא הצורה של העקומה. ההוצאה גבוהה מאוד בשנים הראשונות, יורדת משמעותית בבית הספר היסודי, ועולה שוב בגיל ההתבגרות. משק בית שמתכנן לפי ממוצע חודשי מפספס את שתי הפסגות.
שנה ראשונה: הוצאה חד פעמית ואז מעון
השנה הראשונה מתחילה בהוצאה חד פעמית משמעותית: עריסה, עגלה, כיסא בטיחות, ציוד. חלק ניכר מזה ניתן לקנות יד שנייה או לקבל, וההפרש בין משפחה שקונה הכול חדש לבין משפחה שמסתמכת על השאלות גדול מאוד.
ההוצאה השוטפת הגדולה מגיעה אחרי חופשת הלידה: מסגרת לתינוק. זו ההוצאה החודשית הגדולה ביותר בכל תקופת הגידול, ולעתים היא מתקרבת למשכורת של אחד ההורים במשרה חלקית.
לצדה יש חיתולים, מזון, ציוד מתכלה, וביקורי רופא. אלה סכומים קטנים יחסית שמצטברים.
גיל 3 עד 6
מגיל שלוש נכנס חינוך חינם במסגרות המוכרות, וזה מוריד את ההוצאה בצורה חדה. מה שנשאר הוא צהרון, שבחלקו מסובסד, וכן תשלומי הורים, ציוד וטיולים.
בשלב הזה מתחילים גם חוגים, וכאן מתחיל הפיזור הגדול בין משפחות. חוג אחד או שניים הם הוצאה מתונה; ארבעה חוגים בשבוע הם סכום חודשי משמעותי.
בית ספר יסודי
מבחינה תקציבית זו לרוב התקופה הרגועה ביותר. החינוך ממומן, ההוצאה השוטפת מתמקדת בציוד, בתשלומי הורים, בצהרון ובחוגים.
מה שכן מופיע כאן הוא הוצאות עונתיות שקל לשכוח: ציוד לתחילת שנה, קייטנות בקיץ, וטיולים שנתיים. אלה נופלים בבת אחת ומייצרים חודשים חריגים, שהם אחד המקורות הנפוצים למינוס שחוזר כל שנה באותם חודשים.
גיל ההתבגרות
כאן ההוצאה עולה שוב, ומסיבות שונות. ביגוד יקר יותר, מזון בכמויות אחרות, טלפון ותקשורת, בילויים, ולעתים שיעורים פרטיים לקראת בגרויות.
נוסף על כך מגיעות הוצאות של פעם בכמה שנים: מחשב, אופניים חשמליים, טיול. וכשמתקרבים לגיוס, גם ההוצאות שנלוות אליו.
מה מזיז את המספר יותר מכל
מסגרת לגיל הרך. זו ההחלטה היחידה שמשנה אלפי שקלים בחודש. ההפרש בין מעון מסובסד, משפחתון פרטי ומטפלת פרטית עצום.
מספר הילדים. יש חיסכון לגודל אמיתי: ביגוד עובר, ציוד נשאר, ולעתים יש הנחות במסגרות. אבל בגיל הרך, שבו כל ילד דורש מסגרת משלו, החיסכון קטן.
אזור מגורים. ההפרש בעלות צהרונים, חוגים ומעונות בין אזורים בישראל משמעותי.
עבודת ההורים. הוצאה על מסגרות היא במידה רבה פונקציה של שעות העבודה. משפחה שבה הורה עובד חלקית מוציאה פחות על מסגרות ומרוויחה פחות, וההשוואה הנכונה היא בין השניים יחד.
מה מקזז
קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי, שמשולמת לכל ילד עד גיל שנקבע, בסכום שגדל עם מספר הילדים במשפחה.
נקודות זיכוי במס. הורים זכאים לנקודות זיכוי בגין ילדים, בהיקף שמשתנה לפי גיל הילד ולפי מצב ההורים. עבור משפחות רבות זה מתורגם לסכום חודשי משמעותי, כפי שמפורט בנקודות זיכוי.
סבסוד מעונות לפי מבחני הכנסה ולפי תעסוקת ההורים.
חיסכון לכל ילד אינו מקזז הוצאה שוטפת, אבל הוא כן נכס שנצבר לילד לאורך התקופה. הפירוט בחיסכון לילדים.
הנחות בארנונה ובמסגרות למשפחות ברוכות ילדים או לפי מבחני הכנסה.
ההוצאות שמפתיעות
הפרשי עלות בין חודשים. אוגוסט וספטמבר הם בדרך כלל החודשים היקרים בשנה: קייטנות, ציוד, תשלומי פתיחת שנה.
ימי מחלה של ילדים. אצל הורה עצמאי זה אובדן הכנסה ישיר; אצל שכיר זה ניצול ימי מחלה שלעתים אינם מספיקים.
טיפולים והתפתחות. טיפולי דיבור, ריפוי בעיסוק או אבחונים אינם נדירים, וחלקם מכוסה חלקית בלבד בסל או בביטוח משלים.
גיל 18 ומעלה. ההוצאה אינה נעצרת. סיוע בתקופת השירות, לימודים, ולעתים סיוע במגורים.
איך מתקצבים את זה
הגישה שעובדת אינה לנסות לחזות מספר אחד, אלא לתקצב בשלוש שכבות.
שוטף חודשי: מזון, מסגרות, חוגים, ביגוד שוטף.
עונתי: הפרשה חודשית קטנה שנצברת לקייטנות, לציוד תחילת שנה ולטיולים. זו השכבה שרוב משקי הבית מדלגים עליה, וזו שיוצרת את החודשים החריגים.
חד פעמי גדול: אופניים, מחשב, טיול. הפרשה נפרדת או תכנון מראש.
הפרדה בין שלוש השכבות הופכת את התקציב מיציב, במקום מצב שבו כל חודש מרגיש שונה בלי שברור למה.
שני הורים, שני חשבונות
עלות גידול ילד היא אחד הנושאים שהכי מייצרים חיכוך בזוגיות, בעיקר כשהחלוקה הכספית אינה מדוברת. מי משלם על מה, האם ההוצאה מתחלקת שווה בשווה או לפי הכנסה, ומה קורה כשאחד ההורים מקטין משרה.
אין תשובה נכונה אחת, אבל יש הבדל גדול בין הסדר שסוכם לבין הסדר שנוצר מאליו. שיחה אחת בתחילת הדרך חוסכת שנים של חשבונאות סמויה.
חינוך פרטי ומסגרות משלימות
בישראל קיים רצף שלם בין חינוך ציבורי מלא לבין מסגרות פרטיות, ובאמצע מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, מוסדות ייחודיים ותשלומי הורים גבוהים.
ההפרש בין המסלולים הוא אלפי שקלים בשנה לילד, ולעתים יותר. זו ההחלטה השנייה בגודלה אחרי מסגרת הגיל הרך, והיא נמשכת שתים עשרה שנה.
שווה לחשב אותה כהתחייבות רב שנתית ולא כהוצאה חודשית, ולוודא שהיא מתקיימת גם בתרחיש של ירידה בהכנסה. מעבר בין מסגרות באמצע הדרך אפשרי, והוא כרוך במחיר שאינו כספי.
מה קורה כשיש יותר מילד אחד
עלות הילד השני והשלישי נמוכה מזו של הראשון, אבל פחות ממה שנהוג לחשוב. ביגוד וציוד עוברים, ויש הנחות מסוימות במסגרות ובקצבאות.
מה שאינו יורד: מסגרות בגיל הרך, שהן ההוצאה הגדולה ומשולמות במלואן לכל ילד; מזון; וחוגים.
מה שכן משתנה הוא החפיפה בזמן. משפחה עם שני ילדים בגיל הרך במקביל חווה כמה שנים של הוצאה חריגה במיוחד, ואחריהן ירידה חדה. תכנון שמכיר בשיא הזה מראש מונע את ההפתעה.
שלוש טעויות שחוזרות
הראשונה היא לתקצב לפי ממוצע חודשי ולהתעלם מהעונתיות. אוגוסט תמיד מפתיע.
השנייה היא להשוות את עלות המסגרת לשכר של ההורה בלי לחשב את הוותק, ההפרשות והזכויות שנצברות בעבודה. יציאה משוק העבודה עולה יותר מההפרש החודשי.
השלישית היא לא לבדוק זכאות לסבסוד ולנקודות זיכוי. שני אלה הם כסף שמגיע ואינו ניתן אוטומטית בכל המקרים.
מה לעשות החודש
קחו את שלושת החודשים האחרונים וסמנו כל הוצאה שקשורה לילדים, כולל מזון וביגוד. חלקו למספר הילדים ותקבלו את המספר האמיתי שלכם, שיהיה שונה מכל ממוצע שקראתם. בדקו זכאות לסבסוד מעונות ולנקודות זיכוי, ואם יש שינוי במצב המשפחתי בשנה האחרונה, ודאו שהוא מעודכן בטופס 101. ופתחו הפרשה חודשית קטנה לשכבה העונתית, כי היא זו שמייצרת את החודשים הקשים.
ולבסוף, שווה לזכור שהמספר שתחשבו לעצמכם רלוונטי יותר מכל ממוצע שפורסם. משפחות באותו אזור ובאותה הכנסה מגיעות לסכומים שונים לגמרי, כי רוב ההפרש נובע מהחלטות ולא מנתונים. מי שיודע מה המספר שלו יכול להחליט מה לשנות; מי שמסתמך על ממוצע רק יודע אם הוא מעליו או מתחתיו.
הכתוב הוא מידע כללי ואינו ייעוץ פיננסי. הסכומים להמחשה בלבד ומשתנים מאוד לפי אזור, מסגרת ואורח חיים. תנאי הסבסוד והקצבאות מתעדכנים, ויש לאמת אותם מול המוסד לביטוח לאומי ומול הרשות המקומית.