חיסכון לילדים: מה עושה התוכנית של ביטוח לאומי, ומה שווה להוסיף מעליה

לכל ילד בישראל נפתח חשבון חיסכון עם הלידה, והמדינה מפקידה אליו סכום חודשי עד גיל 18. רוב ההורים יודעים שזה קיים ומעטים יודעים איפה הכסף יושב, באיזה מסלול, ומי בכלל בחר את זה. ברירת המחדל נבחרה עבורכם על ידי המערכת, פעם אחת, בשבועות שבהם היה לכם דברים אחרים בראש.

ההבדל בין ברירת המחדל לבין בחירה מודעת נמדד באלפי שקלים עד גיל 18, ובעשרות אלפים אם ההורים מוסיפים מכספם. שתי החלטות בלבד קובעות את רוב התוצאה, ושתיהן דורשות כניסה אחת לאתר.

מה זו התוכנית ואיך היא עובדת

המוסד לביטוח לאומי מפקיד סכום חודשי קבוע לכל ילד שמשולמת בגינו קצבת ילדים, מהלידה ועד גיל 18. הכסף אינו עובר דרך חשבון ההורים, הוא מופקד ישירות לחשבון על שם הילד בגוף שנבחר.

להורה יש שלוש בחירות. הראשונה, האם להכפיל את ההפקדה על ידי הפניית סכום זהה מתוך קצבת הילדים החודשית. השנייה, האם הכסף ינוהל בבנק או בקופת גמל להשקעה. השלישית, באיזה מסלול השקעה בתוך הגוף שנבחר.

בגיל 18 הכסף שייך לילד והוא יכול למשוך אותו. מי שמשאיר אותו עד גיל 21 מקבל מענק נוסף מהמדינה, ולכן שלוש השנים האלה הן החלטה כלכלית ולא רק עניין של סבלנות.

בנק מול קופת גמל, וההבדל שמצטבר

בבנק הכסף יושב בתוכנית חיסכון עם ריבית קבועה או משתנה. הסכום ידוע מראש, אין תנודתיות, ואין סיכון. בקופת גמל להשקעה הכסף מושקע בשוק ההון לפי מסלול שנבחר, עם תנודתיות ועם תוחלת תשואה גבוהה יותר.

לאופק של 18 שנה, ההבדל בין השניים אינו שולי. חיסכון בנקאי בריבית נמוכה עלול בקושי לשמור על הערך הריאלי אחרי אינפלציה, בעוד שמסלול מנייתי לאורך כמעט שני עשורים הוא בדיוק המקרה שבו תנודתיות מפסיקה להיות סיכון ומתחילה להיות מחיר סביר.

השיקול משתנה ככל שמתקרבים לגיל 18. כסף שייועד לשימוש בשנה הקרובה אינו צריך לשבת במסלול מנייתי, ואותו היגיון חל כאן כמו בכל חיסכון אחר: אופק הזמן, ולא הגיל של ההורה, קובע את רמת הסיכון.

אפשר לשנות את הגוף המנהל ואת המסלול גם באמצע הדרך, והשינוי אינו מאפס דבר ואינו כרוך בעלות. הורה שבחר בנק בלידה ורוצה לעבור לקופת גמל בגיל שנתיים יכול לעשות זאת, וגם ההפך. מה שלא ניתן לעשות הוא להחזיר לאחור שנים שבהן הכסף ישב במקום שאינו מתאים לאופק, ולכן עדיף לבדוק מוקדם.

ההכפלה: ההחלטה עם ההחזר הגדול ביותר

האפשרות להפנות סכום נוסף מקצבת הילדים לחיסכון מכפילה למעשה את ההפקדה החודשית, ובכך את הצבירה בגיל 18. בפועל, מדובר בהחלטה על סכום קטן יחסית בחודש, שמצטבר לסכום משמעותי בגלל משך הזמן.

מי שזקוק לקצבה לצרכים שוטפים לא צריך להרגיש רע עם זה. קצבת הילדים נועדה בדיוק לזה. אבל מי שהקצבה נבלעת אצלו בחשבון העובר ושב בלי שאיש מרגיש בה, מוותר על חיסכון משמעותי בתמורה לכלום.

חיסכון פרטי מעבר לתוכנית

הורים רבים רוצים להוסיף מכספם, ואז מגיעה שאלה שלא תמיד חושבים עליה מראש: על שם מי יהיה הכסף.

חיסכון על שם הילד, בקופת גמל להשקעה או בחשבון ייעודי, פשוט ושקוף. החיסרון הוא שבגיל 18 הכסף שייך לו לחלוטין, בלי תנאים ובלי שליטה שלכם על העיתוי או על השימוש. הורים שחוסכים לדירה ומגלים שהכסף שימש לטיול ארוך אינם יכולים לעשות דבר.

חיסכון על שם ההורה, שמיועד בפועל לילד, שומר על השליטה אבל מייצר חיסרון מס: הרווחים ממוסים אצלכם במס רווחי הון, והכסף נספר כרכוש שלכם לכל דבר, כולל במקרה של חובות או הליכים.

אין תשובה אחת. הגישה המעשית הרווחת היא לחלק: החלק שנועד בוודאות לילד ואינו רגיש לעיתוי יושב על שמו, והחלק שמיועד לאירוע גדול בעתיד, כמו סיוע ברכישת דירה, נשאר על שם ההורים ומועבר בבוא העת.

קופת גמל להשקעה על שם ילד

המכשיר הנפוץ ביותר לחיסכון פרטי לילדים הוא קופת גמל להשקעה. היא נזילה בכל עת, מאפשרת מעבר בין מסלולי השקעה בלי אירוע מס, ויש בה תקרת הפקדה שנתית לכל מוטב.

שני דברים שחשוב לדעת עליה. הראשון, המיסוי במשיכה רגילה הוא מס רווחי הון על הרווח, ואילו הפטור המלא מותנה במשיכה כקצבה אחרי גיל מסוים, מסלול שאינו רלוונטי לרוב החוסכים לילדים. השני, דמי הניהול בקופות האלה נתונים למשא ומתן ממש כמו בפנסיה, והפער בין הצעה ראשונה להצעה שנייה גדול.

מתי ואיך מדברים עם הילד על הכסף

הצד המשפטי נגמר בגיל 18, אבל הצד המעשי מתחיל לפני כן. ילד שמגלה ביום ההולדת השמונה עשרה שיש לו סכום גדול בחשבון מקבל החלטה גדולה בלי שום ניסיון קודם. ילד שיודע כמה שנים החיסכון נצבר, למה הוא נועד, ומה זה אומר להשקיע לאורך זמן, מגיע לאותו יום עם הקשר.

ההסבר לא צריך להיות שיעור בהשקעות. מספיק להראות פעם בשנה את הדוח, לראות יחד שהמספר עלה או ירד, ולהסביר למה זה קורה. זו גם הזדמנות טובה להסביר את ההבדל בין חיסכון לבין השקעה, ואת המשמעות של קרן חירום לעומת כסף שמושקע לטווח ארוך.

מה שכדאי לבדוק גם אם לא תעשו כלום

יש שלושה נתונים ששווה לוודא פעם אחת, גם אם אתם משאירים הכל כפי שהוא. באיזה גוף מנוהל החיסכון של כל ילד, באיזה מסלול, והאם מופעלת ההכפלה מקצבת הילדים. את שלושתם אפשר לראות ולשנות דרך אזור המידע האישי במוסד לביטוח לאומי.

שווה גם לוודא שיש רק חשבון אחד לכל ילד ושהפרטים נכונים. במשפחות שעברו כתובת, החליפו קופת חולים או עברו שינוי במעמד, קורה שמידע לא מתעדכן, וההודעות פשוט אינן מגיעות.

שלוש טעויות שחוזרות

הראשונה היא להשאיר את מסלול ברירת המחדל 18 שנה. זה לא פסול בהכרח, אבל זו לא בחירה, וההפרש מצטבר.

השנייה היא לחסוך לילדים לפני שמסודר הבסיס אצל ההורים. חיסכון לילד לצד חוב יקר בריבית דו ספרתית או בלי קרן חירום הוא סדר עדיפויות הפוך. סגירת חוב יקר מניבה תשואה ודאית גבוהה מכל מסלול חיסכון.

השלישית היא לחסוך על שם הילד סכומים גדולים בלי לחשוב על גיל 18. זה כסף שלו, מבחינה משפטית ומעשית, וההנחה שתמיד אפשר יהיה לשכנע אינה בסיס לתכנון.

מה לעשות החודש

היכנסו פעם אחת לאזור האישי בביטוח לאומי, בדקו לכל ילד את הגוף המנהל ואת המסלול, והחליטו במודע אם הם מתאימים לאופק שנותר עד גיל 18. בדקו אם ההכפלה מופעלת, ואם לא, שקלו להפעיל אותה. אם אתם מוסיפים חיסכון פרטי, החליטו מראש על שם מי הוא יהיה ולמה, ובדקו את דמי הניהול לפני שאתם מפקידים. ואם יש חוב יקר במשק הבית, טפלו בו קודם.

הכתוב הוא מידע כללי ואינו ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. סכומי ההפקדה, המענקים והתנאים מתעדכנים, והדמיות התשואה אינן הבטחה. אמתו מול המוסד לביטוח לאומי ומול הגוף המנהל לפני החלטה.