תרומות וזיכוי מס: איך מקבלים 35% בחזרה, ומה נדרש
מהו סעיף 46, אילו עמותות מוכרות, מה הסף המינימלי והתקרה, איך תובעים דרך המעסיק או בדוח השנתי, ומה עושים עם קבלות משנים קודמות.
תרומה לעמותה מוכרת מזכה בהחזר מס משמעותי, ורוב התורמים בישראל אינם תובעים אותו. הכסף פשוט נשאר אצל המדינה.
המנגנון פשוט: חלק מסכום התרומה מוחזר לכם כזיכוי ממס, כלומר הפחתה ישירה של המס שאתם חייבים, ולא הקטנה של ההכנסה החייבת. זיכוי שווה יותר מניכוי, כי הוא יורד מהמס עצמו.
הבעיה אינה בזכות אלא בתביעה שלה: היא אינה קורית אוטומטית, והיא דורשת מסמך ופעולה.
מה זה סעיף 46
ההטבה ניתנת רק לתרומות למוסדות ציבור שאושרו לעניין זה בפקודת מס הכנסה, במה שמכונה בשוק "אישור לפי סעיף 46".
לא כל עמותה רשומה מחזיקה באישור הזה. עמותה יכולה להיות חוקית לגמרי, לפעול היטב, ולא להיות מאושרת לעניין הזיכוי.
איך בודקים: יש רשימה רשמית של המוסדות המאושרים באתר רשות המסים, וניתן לחפש בה לפי שם או מספר.
מה שמופיע על הקבלה: קבלה של מוסד מאושר נושאת את מספר האישור. קבלה שאין עליה אישור לא תתקבל.
מכאן כלל פשוט: לפני שתורמים סכום משמעותי, בודקים ברשימה.
הסף והתקרה
לזיכוי יש שני גבולות שכדאי להכיר.
סף מינימלי: סכום התרומות בשנה חייב לעלות על סכום מזערי שנקבע. תרומות קטנות שמצטברות לסכום שמעל הסף כן נספרות, ולכן שווה לצבור קבלות ולא לפסול מראש.
תקרה: הזיכוי ניתן עד שיעור מסוים מההכנסה החייבת, ועד סכום מרבי שנקבע.
עודף מעל התקרה ניתן להעברה לשנים הבאות בתנאים שנקבעו, כך שתרומה גדולה במיוחד אינה בהכרח נשרפת.
שני הסכומים מתעדכנים, ולכן יש לבדוק את הנתון לשנת המס הרלוונטית.
איך תובעים
יש שתי דרכים, ובחירת הנכונה חוסכת המתנה.
דרך המעסיק, במהלך השנה. עובד שכיר יכול להעביר קבלות למחלקת השכר, והזיכוי יינתן בתלוש. זו הדרך המהירה, והיא אפשרית לפי נהלי המעסיק.
בדוח השנתי או בבקשה להחזר מס, אחרי תום שנת המס. זו הדרך הנפוצה יותר, והיא מתאימה גם למי שלא העביר קבלות במהלך השנה. הפירוט בהחזר מס ובדוח שנתי.
עצמאי תובע את הזיכוי במסגרת הדוח השנתי שהוא מגיש ממילא.
נקודה חשובה: ניתן להגיש בקשה להחזר עד שש שנים אחורה. מי שיש לו קבלות ישנות במגירה יכול עדיין לתבוע.
מה חייב להופיע בקבלה
קבלה שאינה תקינה תיפסל, וזה מבאס במיוחד כשהתרומה כבר בוצעה.
שם המוסד ומספר האישור לפי סעיף 46.
שמכם ומספר תעודת הזהות שלכם, ולא של אדם אחר.
הסכום והתאריך.
ציון שמדובר בתרומה, ולא בתשלום עבור שירות או מוצר.
הפרט השלישי חשוב יותר ממה שנראה: תרומה חייבת להיות ללא תמורה. תשלום שכולל תמורה, כמו כרטיס לאירוע התרמה או פריט שנרכש במכירה פומבית, אינו מזכה במלואו.
מי לא יכול לתבוע
יש מצבים שבהם הזיכוי אינו רלוונטי, ושווה לדעת אותם מראש.
מי שלא שילם מס בשנה הרלוונטית. זיכוי מפחית מס קיים, ואינו יוצר תשלום למי שאין לו חבות.
מי שתרם למוסד שאינו מאושר, גם אם הוא ראוי לחלוטין.
מי שאין לו קבלה על שמו.
תרומה שנרשמה על שם אחר: בני זוג צריכים לוודא על שם מי נרשמה הקבלה, כי הזיכוי מגיע למי ששמו מופיע.
תרומות של חברה
חברה בע"מ זכאית אף היא לזיכוי בגין תרומות למוסדות מאושרים, לפי הכללים ובשיעור החל עליה.
מה שכדאי לדעת:
התרומה נרשמת בספרים ומדווחת בדוח השנתי של החברה.
יש הבחנה בין תרומה לבין הוצאה: תשלום שיש בו תמורה שיווקית, כמו חסות באירוע עם הצגת לוגו, עשוי להיחשב הוצאה עסקית ולא תרומה, ואז הטיפול שונה.
בעל חברה שתורם צריך להחליט אם התרומה נעשית בשמו האישי או בשם החברה, כי התוצאה במס שונה. הרקע בחברה בע"מ.
תרומה חוזרת ותרומה חד פעמית
מבחינת הזיכוי, אין הבדל: מה שנספר הוא הסכום השנתי הכולל.
מבחינה מעשית, הוראת קבע לעמותה יוצרת שתי בעיות אפשריות: קבלה שנתית מרוכזת שלא תמיד מגיעה, ותרומה שממשיכה שנים בלי שבדקתם.
מה שכדאי לעשות: לוודא שהעמותה שולחת ריכוז שנתי של התרומות, ולעבור פעם בשנה על ההוראות הפעילות. זה חלק מאותה בדיקה שנעשית במנויים ותשלומים חוזרים.
איך בוחרים לאן לתרום
מעבר להיבט המס, יש שאלה של יעילות התרומה.
דוחות כספיים של עמותות רשומות פתוחים לעיון ברשם העמותות. אפשר לראות מה יחס ההוצאות התפעוליות לפעילות.
אישור ניהול תקין מרשם העמותות הוא סימן בסיסי לתקינות.
שקיפות: עמותה שמפרסמת מה היא עושה עם הכסף ומדווחת על תוצאות שונה מעמותה שמסתפקת בסיפורים.
תרומה מרוכזת לגוף אחד לרוב יעילה יותר מפיזור סכומים קטנים, כי עלות הגיוס והטיפול בכל תרומה קיימת.
שיטות תרומה שכדאי להכיר
הוראת קבע יוצרת ודאות לעמותה ומאפשרת לה לתכנן, ולכן היא לרוב שווה יותר מסכום חד פעמי זהה.
תרומה מוקדשת לפרויקט מסוים אפשרית ברוב העמותות, ובמקרים מסוימים דווקא מקשה על הארגון.
תרומה בעיזבון, כלומר הוראה בצוואה, קיימת גם היא ודורשת ניסוח מדויק. הרקע בירושה וצוואה.
התנדבות אינה מזכה במס, וערכה לארגון לעתים גבוה מכסף.
הונאות בגיוס תרומות
זהו תחום שיש בו ניצול, בעיקר בטלפון ובדלת.
סימנים מחשידים: לחץ לתת עכשיו, בקשה למזומן, סירוב למסור פרטי עמותה ומספר אישור, וגובה שאינו מוכן להשאיר מסמך.
מה לעשות: לבקש שם ומספר עמותה, לומר שתבדקו ותחזרו, ולתרום דרך הערוץ הרשמי של הארגון ולא לגובה בשטח.
לא למסור פרטי אשראי בשיחה יוצאת שלא יזמתם. הרקע בהונאות פישינג.
הכלל: עמותה אמיתית תמיד מוכנה לחכות יום.
תיעוד: מה לשמור ואיך
תיקייה אחת, פיזית או דיגיטלית, לכל קבלות התרומה של שנת המס.
לצלם קבלות נייר מיד, כי דיו נמחק ונייר הולך לאיבוד.
לשמור שש שנים, בהתאם לתקופה שבה ניתן לתבוע החזר.
זו בדיוק אותה תיקייה שכדאי לנהל לכל המסמכים שמשמשים להחזר מס, ולא רק לתרומות.
למה זה מעוצב כך
שווה להבין את ההיגיון, כי הוא מסביר את התנאים.
המדינה מוותרת על חלק מהמס כדי לעודד מימון פרטי של פעילות ציבורית: חינוך, בריאות, רווחה, מחקר, תרבות.
מכאן שלושה דברים. הראשון, האישור ניתן רק למוסדות שפועלים למטרות שהוגדרו ראויות, וזו הסיבה שלא כל עמותה מקבלת אותו. השני, נדרש שהתרומה תהיה ללא תמורה, אחרת זו עסקה ולא תרומה. השלישי, יש תקרה, כדי שההטבה לא תשמש לתכנון מס.
ההבנה הזו עוזרת לדעת מראש מה יתקבל ומה לא, במקום לגלות בדיעבד.
שלוש טעויות שחוזרות
הראשונה היא לתרום בלי לבדוק שלמוסד יש אישור לפי סעיף 46. בלעדיו אין זיכוי.
השנייה היא לא לתבוע כלל. זהו הרוב, וזה כסף שיושב אצל רשות המסים ומחכה.
השלישית היא לשמור קבלות בלי לבדוק שהן על שמכם ועם מספר האישור.
מה לעשות החודש
אספו את כל קבלות התרומה שלכם מהשנה החולפת, ובדקו שכל אחת נושאת את מספר האישור ואת שמכם. בדקו ברשימה של רשות המסים שהמוסדות שתרמתם להם באמת מאושרים. אם הסכום השנתי עובר את הסף, הגישו בקשה להחזר, ובדקו גם שנים קודמות עד שש שנים אחורה. ואם אתם תורמים בהוראת קבע, בקשו מהעמותה ריכוז שנתי כדי שלא תצטרכו לרדוף אחרי קבלות.
הכתוב הוא מידע כללי ואינו ייעוץ מס. שיעור הזיכוי, הסף, התקרות ורשימת המוסדות המאושרים מתעדכנים. אמתו מול רשות המסים, מול רשימת המוסדות המאושרים ומול יועץ מס.